אליהו עזרן, סופר סת"ם
גודל ההתנגדות מעיד על גודל הקדושה.
א) בגן עדן ציוה ה' שלא לאכול מעץ הדעת. בא הנחש ופיתה את חוה כן לאכול ממנו. כולנו יודעים מה קרה להם אח"כ.
לפני יציאת מצרים היו מי שלא רצו לצאת. כולנו יודעים מה היה סופם.
כשמשה רבנו קבל את הלוחות על הר סיני היו מי שעשו את עגל הזהב. כולנו יודעים מה היה סופם.
לפני הכניסה לארץ ישראל היו מרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה. כולנו יודעים מה היה סופם.
קרח ועדתו התנגדו למשה רבנו. כולנו יודעים מה היה סופם.
לפני כ- 250 שנה התחילו באירופה לשחוט בסכינים מלוטשים. קמו אז רבנים שהתקיפו את כשרות הסכינים המלוטשים ואסרו והטריפו את השחיטה בהם. ההתנגדות עזרה לפרסם את הסכינים ותוך כמה שנים הבינו כולם שהסכינים המלוטשים טובים יותר וכשרים יותר. כל השוחטים בעולם, גם המתנגדים, עברו לשחוט רק בסכינים מלוטשים, והמתנגדים לסכינים המלוטשים נעלמו ואינם.
עד לפני כ- 150 שנה השתמשו רבים מיהודי אירופה באתרוגים מהאי קורפו ביוון. אח"כ התגלה שאתרוגי קורפו מורכבים. היו אז רבנים שעודדו את חקלאי ארץ ישראל לגדל אתרוגים בלתי-מורכבים ופסקו שאתרוגים מורכבים פסולים. סוחרי האתרוגים המורכבים מיוון חששו לפרנסתם, ושכנעו רבנים אחרים לתמוך בהם ולהשמיץ את האתרוגים מארץ ישראל. בסופו של דבר האמת ניצחה. ההתנגדות פרסמה את האתרוגים מארץ ישראל, ותומכי האתרוגים המורכבים נעלמו ואינם. מי בימינו קונה אתרוג מורכב? איזה רב בימינו יכשיר אתרוג מורכב?
ב) אותו דבר קורה בימינו בדיו לסת"ם. "כל העשנים יפין לדיו" (שבת כג, ע'א). רק דיו עשן בלי קנקנתום נקרא בשם "דיו" ע"י גדולי הפוסקים - הרמב"ם, השו"ע, שו"ע הרב, והמשנה ברורה - והם נזהרים שלא לקרוא למי עפצים וקנקנתום בשם "דיו". הרמב"ם השו"ע והרמ"א פסקו שדיו צריך להיות עשוי מעשן. רק על דיו עשן בלי קנקנתום פסקו הרמב"ם, המשנה ברורה, והרב קנייבסקי שליט"א (בשונה הלכות) שהוא למצוה מן המובחר. לפי הגמרא (מגילה, יט, ע'א) קנקנתום הוא חומר למשחת נעליים - "קנקנתום חרתא דאושכפי". אור זרוע ומרדכי פוסלים דיו עם קנקנתום "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע" (מרדכי, גיטין, יט, ע'א). בדיו עשן של הרמב"ם אין קנקנתום. וכן, כתב המשנ"ב שנוהגים לכתוב עם קנקנתום (ואינו קורא לזה דיו) כי לא ידעו איך לעשות דיו עשן שאינו מתקלקל. ולדינא, כתב המשנ"ב, גם הרמ"א מודה דמותר (היינו במדרגת מותר בלבד) לעשות ממי עפצים וקנקנתום ואינו קורא לזה בשם דיו. ואעפ"כ יש בימינו מי שמתנגדים לדיו עשן בלי קנקתום, כמו שהתנגדו לסכינים המלוטשים וכמו שהתנגדו לאתרוגים הבלתי מורכבים מארץ ישראל.
ה' ברא מתנגדים כדי שיפרסמו את מקום הקדושה
ג) משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. מסורת הדיו באה אלינו ממשה רבנו. משה רבנו כתב רק בדיו עשן בלי קנקנתום. הקנקנתום עוד לא היה ידוע בזמן משה רבנו. במצרים, במדבר סיני, ובארץ ישראל, אין קנקנתום. כ-1400 שנה מאוחר יותר, בתקופת התנאים, המציאו חכמי יוון דיו חדש עם קנקנתום. רבי מאיר למד על הקנקנתום מהיוונים, והביא עמו לארץ הקודש קנקנתום מיוון. ביוון יש הרבה קנקנתום באדמה. גם מגילות ים המלח שנמצאו במדבר יהודה - המגילות הגנוזות מסוף תקופת בית שני - נכתבו בדיו עשן בלי קנקנתום. (החתם סופר כתב שכל ת"ח צריך ללמוד ולדעת את המציאות ההיסטורית.)
מסורת הדיו היא דיו עשן בלי קנקנתום. דיו עם קנקנתום הוא חכמה יוונית.
ד) דיו לנצח הוא דיו עשן למצוה מן המובחר בלי קנקנתום. מעולם לא היה דיו שמתקיים יותר טוב מדיו לנצח. לדיו לנצח יש גמישות של גומי. יש כאלה שלא למדו את מציאות הטבע והם אינם יודעים שגומי הוא שרף מבושל שבא מעצי גומי, כשר ומהודר לדיו לכולי עלמא. סופר מומחה פירסם בכתב: "כתבתי אותיות על חתיכת גוויל עם כל סוגי דיו שאני מכיר ושמתי את הגוויל במכונת כביסה בתכנית ארוכה עם רתיחה. הכל נמחק ודיו לנצח נשאר אפילו עם הברק שלו." אין הידור גדול יותר בסת"ם מכתב שחור בדיו עשן בלי קנקנתום, שאף פעם אינו נפסל.
דיו לנצח מאושר ע"י ועד משמרת סת"ם. דיו לנצח קבל את הסכמתם החמה של הרבה יושבי על מדין ובתוכם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל, והרב שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, שבט הלוי, באחדות נדירה ונפלאה של ספרדים, ליטאים, וחסידים.
יצרני מי-עפצים וקנקנתום יודעים שדיו לנצח טוב יותר באיכותו ומהודר יותר בכשרותו, והם חוששים לפרנסתם. אז המציאו עלילות ושקרים נגד דיו לנצח, בדיוק כמו שעשו הרבנים שאסרו את השחיטה בסכינים מלוטשים וכמו שעשו הרבנים של סוחרי האתרוגים המורכבים שחששו לפרנסתם. מי בימינו קונה אתרוג מורכב?
מי ששומע את השקרים ומאמין להם, אינו חושש מדיו לנצח האמיתי אלא ממה שמתואר בשקרים שהמציאו על דיו לנצח. עצוב לראות שיש כאלה שלומדים ומלמדים "נצור לשונך מרע" ומזלזלים ב"ושפתיך מדבר מרמה". מי שלמד את ספר שמירת הלשון של החפץ חיים יודע עד כמה חמור האיסור של מוציא שם רע ויודע עד כמה אסור להאמין למוציא שם רע. מי שמאמין לשקרים והוצאת שם רע, עובר על איסור חמור דאורייתא - מדבר שקר תרחק, אינו ירא שמים, וצריך להזהר מאד מדינה של ג....
האמת היא שאף אחד לא אוסר לכתוב בדיו לנצח. כדי לאסור משהו צריך קודם לדעת את מה אוסרים. כל מי שהביע דעה נגד "דיו לנצח" לא התנגד לדיו לנצח האמיתי, אלא למשהו דמיוני שנוכלים ורמאים תארו לו בלי לדעת ממה הדיו עשוי. היחידים שהביעו דעה נגד דיו לנצח הם אלה שלא גילו להם מה המרכיבים בדיו. כל מי שכן גילו לו ממה עשוי דיו לנצח הסכים לו מיד ונתן את ברכתו בחום ובהתלהבות.
ה) יש כאלה שאינם יודעים ללכת בדרך התורה, אז הם הולכים בדרך של שקרים. בתחילה המציאו שקר כאילו דיו לנצח עשוי מסיליקון. לאמר על דיו שהוא עשוי מסיליקון זה כמו לאמר על יין שהוא עשוי מבנזין. אדם צריך להיות בור ועם הארץ גדול כדי לאמר שטות כזאת.
איזה רב בירושלים הוציא שם רע ופירסם מודעה באלול תשע"ב על שיעור לסופרים, וכתב במודעה שידבר על "דיו סיליקון". הוא פירסם דבר שקר בלי לבדוק אם יש אמת בסברה כאילו דיו לנצח הוא דיו סיליקון. הוא לא ידע מה מרכיבי הדיו (חוץ מהעשן) והוא לא ידע שגומי הוא שרף מבושל שבא מעצי גומי, כשר ומהודר לדיו לכולי עלמא. הוא פירסם את השקר למרות שבדיו לנצח אין אף טיפה של סיליקון. ואכן, אחרי שאמרו לרב שאין סיליקון בדיו לנצח הוא חזר בו ולא דבר על הנושא.
טענה נוספת של המתנגדים היא שדיו לנצח עשוי מחומרים סינטטיים. טענה זו היא צביעות למהדרין. האמת היא שדיו לנצח יותר טבעי (עשן ושרף) ופחות סינטטי ממי-עפצים וקנקנתום. הצבע השחור במי-עפצים וקנקנתום היה מאז ומעולם צבע כימי סינטטי שאינו מצוי בטבע ונוצר בידי אדם באופן מלאכותי מהחיבור בין הקנקנתום לחומצה בעפצים. גם מה שקרוי "קנקנתום" בימינו אינו הקנקנתום הטבעי של חז"ל אלא חומר כימי סינטטי מבית חרושת, ויש הבדלים בינו לבין הקנקנתום הטבעי האמיתי. כל קיומו של צבע מי-עפצים וקנקנתום בימינו מבוסס על תחליף קנקנתום שכולו סינטטי ועל צבע שחור שכולו סינטטי, ואעפ"כ אין פוצה פה ומצפצף.
אח"כ המציאו תרוץ חדש - יש בדיו לנצח פלסטיק ואין בו עפצים וקנקנתום. את התרוץ החדש המציאו בלי לדעת איזה דיו לקח הגאון הרב משה פיינשטיין לתפילין שלו.
מעשה רב: הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל קנה תפילין ר"ת חדשות מהרב אליעזר זירקינד זצ"ל, הסופר של הרבי מלובביץ' זצוק"ל, שהתפרסם בזה שהוא כותב רק בדיו שהוא עושה בעצמו מעשן בעירת-גז ודבק פלסטי סינטטי, בלי עפצים ובלי קנקנתום. והרב הגאון שמח על זה שאין בדיו עפצים וקנקנתום ולא חשש מעשן גז ומסינטטי.
ו) פקוח דיו דוחה שבת? שומו שמים! השליחים של יצרני מי-עפצים וקנקנתום פרסמו באינטרנט בישראל בעצם יום השבת דברי הסתה והוצאת שם רע נגד דיו לנצח. אם שמירת שבת לא חשובה בעיניהם ואיסור הוצאת שם רע וחילול ה' בפרהסיא לא נחשבים בעיניהם, קל וחומר שכשרות הסת"ם לא חשובה בעיניהם. בצלום המסך הזה מיום א' אפשר לראות את חותמת היום והשעה של כתיבת הדברים באינטרנט בישראל.
ב- 19 בינואר 2013 בשעה 4:06 אחרי הצהרים(PM), שעה לפני השקיעה, עוד לא יצאה השבת. הכותב מעיד על עצמו שהוא גר ולומד בכולל בירושלים. באיזה כולל בירושלים לומדים איך לכתוב באינטרנט בשבת? כדי להסית נגד מתחרים הכל כשר, אפילו חילול שבת. כשכתבו את הדברים, הם שכחו להסתיר את חותמת היום והשעה.
אחרי שחילול השבת התגלה ברבים הם נבהלו, נבוכו, והסתירו את חותמת היום והשעה, בתקוה להעלים את הראיה שחיללו את השבת. בנסיון נואש וכושל להסתיר את האמת, הם שינו את הכותרת והוסיפו הערה של שקר כאילו האתר פורסם לראשונה במוצאי שבת, כמו שרואים בצלום המסך הבא.
אך האמת היא שתאריך הפרסום המקורי והאמיתי היה 14 בינואר (שהיה לפני זה ביום ב') כמו שרואים בצלום המסך הבא, ובשבת אחה"צ בשעה 4:06 ערכו בו שינויים ועדכונים.
התוספת "פורסם לראשונה בארה"ק " היא הודאה שהכתיבה באינטרנט הייתה אכן בארה"ק ולא בארץ אחרת. אלמלא חילול השבת לא היה צריך לשנות את הכותרת ולא היה צריך לשקר ולזייף את תאריך הפרסום. חילול השבת, השקר, והזיוף, מעידים כאלף עדים על מדרגתם האמיתית של המתנגדים לדיו לנצח.
ז) יש טוענים שאחרי שרוב הסופרים הפסיקו לכתוב בדיו עשן (כי הוא התקלקל בקלות) ועברו לכתוב בדיו עפצים וקנקנתום, אסור לשנות מהמסורת החדשה ולחזור לדיו עשן טוב יותר שאינו מתקלקל.
שאלה: לרוב היהודים בעולם יש מסורת של 2000 שנה לחיות מחוץ לארץ ישראל. האם מותר להם לשנות ולחזור לארץ ישראל? תשובה: אסור לשנות מהמסורת.
שאלה: לרוב היהודים בעולם יש מסורת לאכול בשר בלי הכשר למהדרין. האם מותר להם לשנות ולאכול בשר בכשרות למהדרין? תשובה: אסור לשנות מהמסורת.
שאלה: רוב היהודים בעולם שמניחים תפילין, מניחים תפילין פשוטות שאינן מעור אחד. האם מותר להם לשנות ולהניח תפילין מהודרות מעור אחד? תשובה: אסור לשנות מהמסורת.
"איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת ה' אתנו, אכן הנה לשקר עשה, עט שקר סופרים... כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן כלה עשה שקר." (ירמיהו, ח)
יצרני מי-עפצים וקנקנתום יודעים שדיו לנצח טוב יותר באיכותו ומהודר יותר בכשרותו, והם חוששים לפרנסתם. אז יש מי ששוכר שליחים להוציא שם רע, להשמיץ, ולהסית, בדיוק כמו שעשו המתנגדים לשחיטה בסכינים מלוטשים וכמו שעשו סוחרי האתרוגים המורכבים נגד האתרוגים הבלתי-מורכבים. הם גם שכנעו רבנים בדברי מרמה להתנגד לדיו לנצח כמו שהתנגדו לסכינים המלוטשים וכמו שהתנגדו לאתרוגים הבלתי-מורכבים.
המתנגדים לדיו לנצח יזכרו לדראון עולם כמי שמנעו מכמה יהודים סת"ם מהודרים שאינם נפסלים.
ח) כולם יודעים שרק דיו לנצח יכול להציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים. סופרים שאכפת להם שהסת"ם שלהם ישארו כשרים לנצח כותבים רק בדיו לנצח. הרב שמואל הלוי ואזנר זצ"ל כתב על דיו לנצח: "דיו זה יפה ומהודר - והכותבים בה עושים כהלכה." הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א כתב פעמיים על דיו לנצח: "אפשר לכתוב עם דיו זה לכתחילה" ו- "דיו הנ"ל כשר בלי פקפוק". הרב מרדכי פרידלנדר שליט"א אמר על דיו לנצח: "דיו לנצח יציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים." הרב פרידלנדר שליט"א גם חקר ובדק ואישר לפירסום את הסכמות הרב אלישיב לדיו לנצח. הרב שמאי קהת הכהן גראס שליט"א אמר על דיו לנצח: "אם יש את הדיו הזה צריך לכתוב בדיו הזה כדי שהכתב יחזיק מעמד."
